מסמך רקע לתכנית “מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ”
חלק א: אפשרויות להרחבת האימוץ
חלק ב :שירותים תומכי אימוץ
יואה שורקפידא ניג’ם-אכתילאת
מממצאי מחקרים שונים עולה כי מצבם של ילדים שלא יכולים לגדול עם הוריהם,אשר זכו לאימוץ, טוב יותר מבחינה רגשית, חברתית ולימודית,מאשר מצבם של ילדים אשר עברו לאורך התבגרותם בין השמות שונות כגון אומנה ופנימיות (ראה,למשל, Biehalet al., 2009). לפיכך, רבים סבורים כי אחד המענים הטובים יותר בעבור ילדים אלו הוא אימוץ.בישראל, מרבית הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המולידה מופנים על-ידי שירותי הרווחה לפנימיות או לאומנה, ורק ילדים מעטים מופנים לאימוץ. זאת, למרות שבישראל, במקרים מסוימים ניתן להכריז על ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המקורית”ברי אימוץ” גם ללא הסכמת הוריהם המולידים לכך.ביטוי לכך מופיע בסעיף 16בחוק אימוץ ילדים משנת התשמ”א-1981.1 שיעור הילדים הנמסרים לאימוץ קטן בהרבה מאשר במדינות מערביות אחרות כמו אנגליה וארצות-הברית. בימים אלה פועל השירות למען הילד, המופקד על האימוץ במשרד הרווחה, ביחד עם אשלים, להרחבת מענה האימוץ בעבור ילדים בסיכון שאינם יכולים לגדול במשפחתם, וכדי לשפר את מערך השירותים תומכי האימוץ בישראל .פעילות זו נעשית במסגרת התכנית המשותפת “מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ”.מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל התבקש לבצע מחקר מלווה לתכנית זו. דוח זה מציג את השלב הראשון במחקר, המתבסס על סקירת הספרות בנוגע לאימוץ ילדים בסיכון, אפשרויות להרחבת האימוץ והשירותים התומכים באימוץועל ראיונות עם קובעי מדיניות בכירים במשרד הרווחה, אם אנשי מקצוע בארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום של שירותי אומנה ועם שופטי ביתהמשפט לענייני משפחה. הסקירה מציגה מחקרים שמראים כיצד המדיניות והנהלים הקיימים עלולים לגרום להליך ממושך מאוד עד להשמה של ילד בבית קבוע (חזרה להוריו המולידים או אימוץ). בסקירה מופיעים ממצאים בנוגע לאפשרויות לקיצור ההליך המשפטי ולשיפור האימוץ: אימוץ עם קשרבו מתקיים קשר מוגבל בין הילד המאומץ לבין בני משפחתו המולידה –בניגוד לסודיות הנהוגה באימוץ הסגור.אימוץ על-ידימשפחות אומנות, שבו הילדים הושמו אצל משפחה אומנת כצעד ראשון בתכנון ארוך טווח של מסירתו של הילד לאימוץ, למרות שייתכן שהילד יחזור למשפחתו המולידה.התכנון המקביל שבמסגרתו נעשית עבודה במקביל לשיקום ההורים המולידים ולמסירת הילד לאימוץ, כך שבתום שנה יהיה פתרון קבוע בעבור הילד.
קישור
מסמך רקע לתכנית "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ"
אימוץ עם קשר ואימוץ על ידי משפחות אומנות: חקר מקרים
בישראל, במקרים מסוימים, בית המשפט יכול להכריז על ילד שאינו יכול לגדול במשפחתו המקורית “בר-אימוץ” גם ללא הסכמת הוריו המולידים לכך) סעיף 13לחוק אימוץ ילדים, משנת התשמ”א-1981(. עם זאת, מרבית הילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם המקורית מופנים על-ידי שירותי הרווחה לפנימיות או לאומנה, ורק ילדים מעטים מופנים לאימוץ. שיעור הילדים הנמסרים לאימוץ, לעומת לסידורים חוץ-ביתיים אחרים,קטן בהרבה מהשיעורבמדינות מערביות אחרות כמו אנגליה וארצות-הברית. זאת, למרות שישנה הסכמה רחבה כי בעבור רוב הילדים שאינם יכולים בשום אופן לגדול במשפחתם המקורית, אימוץ הוא המענה הטוב ביותר.מודל האימוץ שנהוג שנים רבות בישראל הוא אימוץ סגור, שבו אין קשר בין הקטין המאומץ לבין הוריו המולידים. בימים אלה פועל השירות למען הילד, המופקד על האימוץבמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ביחד עם עמותת אשלים, להרחבת מענה האימוץבעבור ילדים שאינם יכולים לגדול במשפחתם. פעילות זו נעשית במסגרת התכנית “מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ”, בין היתר על-ידי פיתוח מודלים נוספיםשלאימוץ:אמוץ עם קשר (“אימוץ פתוח”), בו מתקיים קשר כלשהובין הילד לבין בני משפחתו המולידה, ואימוץעל-ידי משפחות אומנות אצלן מטופל הילד. רכיב נוסף בתכנית הוא פיתוח מודלים למתן סיוע ותמיכה מתמשכת למשפחות מאמצות ולמאומצים קטינים ובוגרים (שירותים “תומכי אימוץ.)”
קישור