פרק #1 במתנה עד 10.5.24
‘נטישה והשלכותיה’ מתוך הקורס והספר ‘אימוץ מה שעליך לדעת’ מאת ד”ר מקרייט. 9 פרקים – הבסיס להבנת הרקע ממנו מגיעים הילדים ויצירת הורות מותאמת ומעטפת תומכת להורים. למעוניינים בספר המלא גללו המסך מטה.
‘נטישה והשלכותיה’ מתוך הקורס והספר ‘אימוץ מה שעליך לדעת’ מאת ד”ר מקרייט. 9 פרקים – הבסיס להבנת הרקע ממנו מגיעים הילדים ויצירת הורות מותאמת ומעטפת תומכת להורים. למעוניינים בספר המלא גללו המסך מטה.
כמו כל ההורים גם לנו מגיעה הדרכה מקצועית מגובשת. בספר תגלו הסברים בהירים לישום, הזמינו את הספר כעת: אימוץ – מה שעליך לדעת, 9 פרקים שיאפשרו לשינוי להתרחש בקלות ובמהירות יחסית. הנושאים: נטישה, זיהות משפחתית, הפעלת ההורה, העברה מהביולוגי למאמץ, שייכות-התקשרות, תפקודי המוח ועוד. הצטרפו לעשרות רבות של הורים מאמצים שהחליטו לקרוא, ללמוד וליישם.
הספר נכתב בכפניה להורי אימוץ, אך רלוונטי ביותר וחיוני גם להורי אומנה וכמובן לאנשי הטיפול והחינוך וכל הצוותים הרב מקצועיים. מחברת הספר מומחית בשני סוגי המשפחות אימוץ ואומנה.
הורים מאמצים ראויים להדרכה נגישה!
הורים הנמצאים במהלך היריון, לקראת לידה ולאחריה משקיעים בהדרכה מקצועית. הדרכת פוסט-אימוץ בגישה חדשנית חיונית לכל משפחה מאמצת, אנשי טיפול וחינוך.
רבים מההורים מגיעים לאימוץ מתוך תהליך אישי עמוק. לצד ההתרגשות יש לנו צורך בהכוונה מקצועית נגישה המותאמת לדילמות ולאתגרים הייחודיים לנו. הספר מומלץ ע”י הורים ואנשי מקצוע.
הבנה טובה יותר של דפוסי התנהגות של נטישה, הישרדות ומתח
יצירת אמון הדדי, ביטחון, קירבה ושייכות של הילד (במעגלים השונים)
התמודדות עם אלימות מילולית/ פיזית והתנהגות בסיכון - להפחתת עוצמות ותכיפות
קשיים בלמידה ומתחים מול מערכת החינוך - להבין את המקור ומה לעשות/ לא לעשות
גיבוש זהות אישית משפחתית בבית ובקהילה תוך התאמה הדדית
יצירת שקט נפשי ואווירה ביתית רגועה לאורך זמן ובעקביות
הספר משלב בין עולם הפסיכולוגיה, מדעי המוח ותירגול אישי בבית. הוא מציע הבנה תיאורתית יחד עם יישום מעשי מיידי. העקרונות ניתנים בקלות להעברה מההורה אל יתר בני המשפחה הקרובה והרחוקה כולל שיתוף עם אנשי טיפול וחינוך. ד”ר מקרייט משתפת מניסיונה כאשת מקצוע בתחום מעל 30 שנה, מרצה בכנסים בינ”ל וכאמא ל-12 ילדים שאימצה.
את ספר הקורס אימוץ-מה שעליך לדעת תוכלו לקרוא בכל עת ומכל מקום מהמחשב/ טלפון /טאבלט.
כיצד משפיע ניתוק מההורים הביולוגיים, מעברים בין דמויות מטפלות על הילד/ה?
בעזרת
בעזרת פרק זה תוכלו להבין כיצד ניתוק או נטישה משפיעים על יכולת הילד לעצב מערכות יחסים עתידיות. בני אדם מסוגלים להסתגל למרבית האירועים והאתגרים המופיעים בחייהם, אולם היכולת המוחית העומדת לרשותם של תינוקות, ילדים ונוער אינה מספקת בכדי להסתגל ולהתאים עצמם לטיפול הורי לקוי או להורות הסובלת מהפרעה כרונית. בעזרת ההדרכה תוכלו להבין מה יש לעשות/ או לעשות במשפחה-הבית החדש.
מדוע מיומנות חשובה זו של ויסות רגשי לוקה בקרב ילדינו? ומה ניתן לעשות?
כיצד התנסות טראומטית מוקדמת “שודדת” מהילד את היכולת לנהל את רגשותיו? כיצד עברו של הילד מפחית את יכולת ההורה לנהל את מיזגו ורגשותיו. מטרת הפרק: לסייע להורים החשים מבולבלים וכועסים. חוסר הויסות הרגשי של הילד משפיע על המשפחה – ההורים מוצאים עצמם מוצפים ולא מווסתים בשל חוסר הויסות הרגשי של הילד. הורים הופכים לנרגזים על עצמם ובעלי תחושת חוסר אונים.כאן תוכלו ללמוד כיצד לפתח אצל הילד את אחת המיומנויות החשובות ביותר שתוכלו להקנות לו ובכך גם ליצור בית רגוע יותר.
איך הילדים יודעים ללחוץ במדוייק על הכפתורים שלנו? ומה לעשות?
כיצד הילד יוצר ומפעיל בהורה רגשות שליליים. שימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית בכדי לעורר בהורה את הרגשות שהוא עצמו חש. מהי ההשפעה על המשפחה? להורים מאמצים רבים תהליכי ההפעלה מתבטאים בחוויה אישית של תחושת כעס גדול מכפי שאי פעם דימיינו שניתן להרגיש. בנוסף הם חשים תשישות רגשית ודיכדוך.בפרק תבינו את התהליך ומה תוכלו לעשות כדי להפחית ‘הפעלות’ של הילד אתכם.
כיצד הילד יוצר ומפעיל בהורה רגשות שליליים. שימוש בתקשורת מילולית ולא מילולית בכדי לעורר בהורה את הרגשות שהוא עצמו חש. מהי ההשפעה על המשפחה? להורים מאמצים רבים תהליכי ההפעלה מתבטאים בחוויה אישית של תחושת כעס גדול מכפי שאי פעם דימיינו שניתן להרגיש. בנוסף הם חשים תשישות רגשית ודיכדוך.בפרק תבינו את התהליך ומה תוכלו לעשות כדי להפחית ‘הפעלות’ של הילד אתכם.
מה התהליך שעושה הילד בהשליכו את עברו אל ההורה?
כיצד הילד מעניש את ההורה על הכאב שחווה בעבר לפני האימוץ. ביטויים של כעס, התקפות זעם, סרבנות קשה בהווה והקשר של אלו לאירועים מתקופות חייו המוקדמות של הילד. גם אם הילד או הנער אינם זוכרים את ההזנחה, את ההתעללות או הנטישה, עדיין יש בקרבם תחושות רגשיות לגבי החוויות והאירועים מעברו ואותם יבטא אותם כלפי ההורים המאמצים. השפעה על המשפחה – לרוב מתבטאת בכעס (השתוללויות), סרבנות והשתלחות באופן כללי. הילד עשוי לראות באמו יותר מאשר בבני משפחה אחרים מטרה והדבר עשוי לגרום לאם לחוש מבודדת ומואשמת.
כיצד הילד מעניש את ההורה על הכאב שחווה בעבר לפני האימוץ. ביטויים של כעס, התקפות זעם, סרבנות קשה בהווה והקשר של אלו לאירועים מתקופות חייו המוקדמות של הילד. גם אם הילד או הנער אינם זוכרים את ההזנחה, את ההתעללות או הנטישה, עדיין יש בקרבם תחושות רגשיות לגבי החוויות והאירועים מעברו ואותם יבטא אותם כלפי ההורים המאמצים. השפעה על המשפחה – לרוב מתבטאת בכעס (השתוללויות), סרבנות והשתלחות באופן כללי. הילד עשוי לראות באמו יותר מאשר בבני משפחה אחרים מטרה והדבר עשוי לגרום לאם לחוש מבודדת ומואשמת.
מהיכן נובעת וכיצד משפיעות תחושות היגון והאבל על המשפחה?
כל חברי המשפחה ההורים הביולוגיים, המאמצים והילד חווים יגון ואובדן בתהליך האימוץ. אובדן הזהות עליה חלמו ואובדנים כספיים. מאומצים מאבדים את הוריהם הגנטיים ואם אומצו בגיל אחרי תינוקות, הם איבדו הורי אומנה, סביבה מוכרת, חברים, חיות מחמד, גנים ובתי ספר. הורים מאמצים גם הם חוו אובדנים. השפעה על המשפחה – הורים מאמצים מגלים שהמשפחה שלהם אינה מגשימה את התקוות והחלומות שלהם ולעולם לא תהיה כמו משפחות אחרות. הם מבינים שלעולם לא יהפכו למשפחה *נורמלית*.
כל חברי המשפחה ההורים הביולוגיים, המאמצים והילד חווים יגון ואובדן בתהליך האימוץ. אובדן הזהות עליה חלמו ואובדנים כספיים. מאומצים מאבדים את הוריהם הגנטיים ואם אומצו בגיל אחרי תינוקות, הם איבדו הורי אומנה, סביבה מוכרת, חברים, חיות מחמד, גנים ובתי ספר. הורים מאמצים גם הם חוו אובדנים. השפעה על המשפחה – הורים מאמצים מגלים שהמשפחה שלהם אינה מגשימה את התקוות והחלומות שלהם ולעולם לא תהיה כמו משפחות אחרות. הם מבינים שלעולם לא יהפכו למשפחה *נורמלית*.
למה כל כך חשוב להתייחס לזיהות האישית והמשפחתית?
משפחות מאמצות אינן כמו משפחות אחרות וחובה עליהן ללמוד מיומנויות ספציפיות בכדי להמיר את מערכות היחסים הייחודיות והצרכים שלהם. דינמיקה זו עוסקת בדרך בה המערכת המשפחתית מותמרת רגשית, רוחנית ופיזית ממצב של טרום אימוץ למצב מחבק ומשקף את הילד שזה עתה הגיע אליה והשפעתו על המשפחה. טרנספורמציה זו צריכה להתרחש לא רק בפעם הראשונה בה המשפחה מאמצת, אלא בכל פעם שמגיע ילד.
משפחות מאמצות אינן כמו משפחות אחרות וחובה עליהן ללמוד מיומנויות ספציפיות בכדי להמיר את מערכות היחסים הייחודיות והצרכים שלהם. דינמיקה זו עוסקת בדרך בה המערכת המשפחתית מותמרת רגשית, רוחנית ופיזית ממצב של טרום אימוץ למצב מחבק ומשקף את הילד שזה עתה הגיע אליה והשפעתו על המשפחה. טרנספורמציה זו צריכה להתרחש לא רק בפעם הראשונה בה המשפחה מאמצת, אלא בכל פעם שמגיע ילד.
איך מתהווה דכאון לאחר אימוץ וכיצד להתמודד עימו? אנשים רבים מבינים דכאון שלאחר הלידה, אך רבים לא תארו לעצמם שגם הורים מאמצים יכולים לחוות זאת. הורים מאמצים רבים משקיעים שנים ארוכות, אנרגיה כסף ומחשבה ביצירת משפחתם. לחלקם בכל מקרה, החלום “איך תראה המשפחה” אינו תואם את המציאות של גידול ילד מאומץ, במיוחד אם לילד התנהגויות מאתגרות.
אנשים רבים מבינים דכאון שלאחר הלידה, אך רבים לא תארו לעצמם שגם הורים מאמצים יכולים לחוות זאת. הורים מאמצים רבים משקיעים שנים ארוכות, אנרגיה כסף ומחשבה ביצירת משפחתם. לחלקם בכל מקרה, החלום “איך תראה המשפחה” אינו תואם את המציאות של גידול ילד מאומץ, במיוחד אם לילד התנהגויות מאתגרות.
על הפלסטיות של המוח – יכולת השינוי שלו. יצר הטיפוח עצמי של המוח יכול לסייע להורים להסתגל למתחים הכרוכים בגידול ילדים מאתגרים. להסתגל לאימוץ משמעו לא רק הוספת ילד למשפחה, התהליך כרוך בלמידה כיצד מוחו של הילד הושפע מהחוויות שקדמו לאימוץ ואיך מוחו של ההורה הושפע ואף השתנה כתוצאה מההתנהגויות של הילד. השפעה על המשפחה – מוחו של הילד מאותגר מהבחינה התפקודית והמבנית ע”י החוויות המוקדמות שעבר. באופן משמעותי גם מוחם של ההורים והאחים השתנה ע”י העימותים הכרוניים ושאר האירועים שעולים. השינויים מתבטאים בהתנסויות רגשיות שליליות ובעימות.
יצד טיפוח עצמי של המוח יכול לסייע להורים להסתגל למתחים הכרוכים בגידול ילדים מאתגרים. להסתגל לאימוץ משמעו לא רק הוספת ילד למשפחה, התהליך כרוך בלמידה כיצד מוחו של הילד הושפע מהחוויות שקדמו לאימוץ ואיך מוחו של ההורה הושפע ואף השתנה כתוצאה מההתנהגויות של הילד. השפעה על המשפחה – מוחו של הילד מאותגר מהבחינה התפקודית והמבנית ע”י החוויות המוקדמות שעבר. באופן משמעותי גם מוחם של ההורים והאחים השתנה ע”י העימותים הכרוניים ושאר האירועים שעולים. השינויים מתבטאים בהתנסויות רגשיות שליליות ובעימות.
איך באופן הדרגתי מעניקים לילד תחושת שייכות והיקשרות בטוחה?
אנו עוסקים ביצירת תחושת שייכות וזו השאיפה המנחה אותנו: להעניק לילד מעבר לצרכים הבסיסיים ולביטחון את תחושת השייכות שלו אלינו למשפחה. עלינו להבין עד כמה ילד שחווה נטישה חש מבולבל לנוכח הצפת האהבה שהוא מקבל מאיתנו ומהסביבה. הוא לא “באמת מאמין” לה, ולכן לעיתים אינו מבטא את אהבתו ונזהר מלהתמסר למערכות היחסים החדשות שהוא פוגש. לכן לעיתים תחוו מצד ילדיכם יחס דואלי.
אנו עוסקים ביצירת תחושת שייכות וזו השאיפה המנחה אותנו: להעניק לילד מעבר לצרכים הבסיסיים ולביטחון את תחושת השייכות שלו אלינו למשפחה. עלינו להבין עד כמה ילד שחווה נטישה חש מבולבל לנוכח הצפת האהבה שהוא מקבל מאיתנו ומהסביבה. הוא לא “באמת מאמין” לה, ולכן לעיתים אינו מבטא את אהבתו ונזהר מלהתמסר למערכות היחסים החדשות שהוא פוגש. לכן לעיתים תחוו מצד ילדיכם יחס דואלי.
אנו עוסקים ביצירת תחושת שייכות וזו השאיפה המנחה אותנו: להעניק לילד מעבר לצרכים הבסיסיים ולביטחון את תחושת השייכות שלו אלינו למשפחה. עלינו להבין עד כמה ילד שחווה נטישה חש מבולבל לנוכח הצפת האהבה שהוא מקבל מאיתנו ומהסביבה. הוא לא “באמת מאמין” לה, ולכן לעיתים אינו מבטא את אהבתו ונזהר מלהתמסר למערכות היחסים החדשות שהוא פוגש. לכן לעיתים תחוו מצד ילדיכם יחס דואלי.
פסיכולוגית קלינית מומחית באימוץ, מחברת ספרים בתחום