שת"פ עם האקדמיה: חוקרים ומטפלים

פעילות בשיתוף חוקרים וסגל בכיר

תודה מיוחדת לד”ר נועה אלבלדה, חוקרת מוח ממרכז סגול למוח ותודעה בניהולה של פרופ’ נאוה לויט בן נון. בזכותכן זכינו להשתתף בהכשרות מקצועיות, להדרכות מעמיקות ומרתקות להורים ולאנשי הטיפול במעטפת. בנוסף, אתן מסייעות בהנגשת חומרי העשרה ייעודים בתחום הטראומה, מוח, מערכת העצבים וההורמונים.

הוקרה לפרופ’ נעמי ויינטראוב, ראשת ביה”ס לריפוי בעיסוק ויו”ר הלימודים המתקדמים של הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית. תודה לסגל ביה”ס שהעניק לנו במה ובכך מאפשר לימוד ושיח בין השטח, מחקר והאקדמיה לטובת ילדים שחוו פגיעת היקשרות וסובלים מלקויות לימוד, ויסות רגשי וויסות חושי.

סמינר: הערות מאירות על הורות אימוץ ואומנה

התוצאה: אנשי טיפול העובדים עם הילדים וההורים יבינו היטב את הפגיעה ואת תפקידו של ההורה – סוכן השינוי. הענקת כלים נכונים ואפקטיבים, תמיכה רגשית ונגישות של המטפלים להורים תחולל שינויים מהירים יחסים וחוסן משפחתי לאורך זמן.
רקע
:
חוויות הקיצון שעבר ופגיעת ההיקשרות שנושא הילד מוטלים אל עבר הוריו החדשים. לצד התמודדות ההורה עם לקויות הילד בהיבטים הסנסור-מוטוריים קוגניטיביים, מתווספים גם אתגרים ארוכי שנים בתחום הזהות והשייכות.

בשאיפה להפוך את תהליך הריפוי בעיסוק לאפקטיבי קיימת חשיבות ‘לראות’ את ההורה על התמודדויותיו (עד כדי טראומטיזציה משנית), כמו למשל למנן את התרגול באופן שלא יהווה עומס נוסף על הקשר. להעניק הסברים נוירוביולוגים להורה על  תחושותיו ותגובותיו ובעיקר להזמינו לייצר מערך תמיכה איתן. הורה עם חוסן יוכל לשאת את ילדו ולצלוח יחד את הנהר הגועש עד לגדה היבשה (יחסית).

מרפאים בעיסוק שיצליחו להאיר את ייחודה של ההורות לילד שחווה טראומה יטיבו את התהליך הטיפולי בבית.

(נערך 15.5.22)

משובים מאנשי טיפול:

ליווי משפחות בשיתוף צוותי הטיפול

מודל מתנ”ה שפיתחנו מתמקד ביצירת מומחיות, תיאום ונגישות בין כל גורמי הטיפול של הילד. לכן ישנה חשיבות רבה להפוך את ההורים לבקיאים בתחום ולוודא שאנשי המקצוע במעטפת הטיפולית מומחים בעבודה עם טראומה בכלל בפגיעת היקשרות בפרט. נמליץ על עבודה עם הגוף בדגש על חוויית התחושות. נוודא שעיקר המשאבים מופנים לביסוס ההיקשרות הבטוחה לאור חוויות העבר (של ההורה והילד) כאשר הדגש הוא על הקשר והתמיכה והכלים ניתנים להורה כסוכן השינוי הסיכויים לסייע לילד בתהליך השיקום ולהבטיח עד כמה שניתן חוסן למשפחות האומנה והאימוץ.