שת"פ עם מערכת החינוך

סמינרים למשרד החינוך

תודה מיוחדת לאורנה קורנבאום מדריכה מרכזת ארצית במחלקה לביקור סדיר במינהל הפדגוגי אגף א’ משרד החינוך. בזכותך הדלקנו אור עבור ילדים רבים.

סמינר: להדליק אור על לקות ההיקשרות

התוצאה: צוותי החינוך מבינים יותר את פגיעת ההיקשרות השפעותיה והשלכותיה ולומדים דרכים פשוטים לבסס קשר ושייכות. בין הילד לצוות  מערכת יחסים מבוססת אמון ותחושה של בטוח, התנהגות מווסתת, מעורבות התלמיד במשימות הכיתה וקשרים חברתיים מתמשכים.
רקע: טראומה התפתחותית DTD
מתחוללת בינקות ועלולה לנבוע מגורמים רבים ביניהם לידה בסיכון, פרוצדורות רפואיות ודיכאון לאחר לידה של האם.
פגיעת היקשרות RAD נגרמת כתוצאה מהזנחה פיזית/ נפשית, אלימות והתעללות. עצם הניתוק מההורים המולידים בחדר הלידה או בהמשך עלול לייצר זיכרון צרוב שלילי. כשילדים מגיעים למשפחה המאמצת רובם בנוסף לחוויות הקיצון, חוו מעברים רבים בין בתים ודמויות ועלולים לסבול מהצפת קורטיזול – הרעלת סטרס.
אירועים דרמטיים אלו משליכים על מיומנויות והתנהגויות: ניהול מערכות יחסים תקינות, ויסות רגשי עצמי, פרשנות מעוותת של המציאות, קושי במעברים, לקויות למידה לסוגיהן, בעיות ריכוז וקשב, טריגרים המפעילים תגובות לא מווסתות, העברה (של הזעם על האם הביולוגית) לדמויות מטפלות, משיכה לסיכונים – כמיהה לריפוי ואיתותים תכופים: “קשה לי, תעזרו לי”. תפקידנו לייצר מעטפת רגועה, ברורה, פשוטה. 

זה מורכב, אך אפשרי: יצירת תחושה של “נמל וחוף מבטחים” שקט המעניק ביטחון אמיתי, “תדלוק” רגשי חיובי – ובמקביל אינו מוותר ומציב דרישות וסמכות רוחבית איתנה. ההורים והמערך החינוכי בבית הספר חשוב שיבין לעומק את עולם הטראומה והפוטנציאל ליצירת חוסן לילד ולמערך המשפחתי, טיפולי וחינוכי. 

משמעותי שנעבוד יחד.

(נערך: דצמ’ 2021, ינואר, מרץ 2022)

קהל היעד

יועצות חינוכיות, מפקחות, מנהלות וסגניות בית ספר, פסיכולוגיות חינוכיים, מחנכות וקב”סים וצוות החינוכי.

משובים משרד החינוך

תכניות חינוכיות מאושרות ע"י גפ"ן

תוצאה:צוות חינוכי מקיף מבית הספר בשיתוף הורים אומנים והורים שאימצו מצליחים בעזרת רשת תמיכה, ארגז כלים מוכח ואמונה לחולל שינוי בהתנהגויות ובמערכות היחסים. נקבל מרחב בטוח ולומד הרואה את הצרכים של כל השותפים, תוך דגש על המעבר מטראומה לשיקום.
רקע
:
על פי החלטת הממשלה משנת 2021 תורחב באופן משמעותי הגמישות הניהולית והפדגוגית של מנהלי בתי הספר והרשויות המקומיות, תוך העברת משאבים משמעותיים לניהולם הישיר. מערכת גפ”ן מאפשרת לגבש ולנהל תוכנית עבודה בית ספרית. התכניות המפורטות להלן זכו לאישור המערכת. מומלץ שנקיים שיחת היכרות ונבין את הצרכים של הצוות והמשפחות שילדיהן (אימוץ/ אומנה) לומדים בגן/ ביה”ס שבניהולכן.

קישורים למאגר משרד החינוך - לפירוט ולהזמנת התוכניות:

תקציר התוכניות:

להדליק אור על לקות ההיקשרות (להפוך טראומה לצמיחה אישית חברתית)

קישור לתכנית במאגר התוכניות והמענים משרד החינוך

המטרה:

להדליק אור על לקות ההיקשרות באופן שיסייע לילדים שחוו טראומה לחוש בטוח במרחב ובקשרים בינאישיים, מה שיוביל למערכות יחסים ארוכות טווח ומיטיבות וללימוד פורה ומהנה בבית הספר ובבית.

תקציר התכנית: היקשרות נפוצה בקרב ילדים שחוו טראומה (אלימות, הזנחה והתעללות מינית). נבין כיצד מצבי קיצון פגעו בתחושת השייכות וביכולת לפתח קשרים בטוחים, מובילים להתנהגויות מאתגרות. נלמד כיצד עלינו המבוגרים לנהוג. נתייחס לעומס שחווים ההורים והחשיבות לקיים עימם קשר חומל להתנהלות טובה יותר של הילד בביה”ס. נעמיק בהקשרות מורה-ילד ובעיקר כשהילד גורם לנו להתרחק, לנטוש או להרחיק אותו מהסביבה. המפגשים כוללים דוגמאות כיצד גם במקרים מורכבים של ילדים בסיכון עם שקרים, גניבות ואלימות יש לעשות הכל על מנת להשאירם במשפחה ובקהילה. נציג תיאוריות, מחקרים ופרקטיקות מצליחות לגבי צרכים של ילדים עם קשיים משפחתיים כולל ילדי האומנה והאימוץ. נתייחס לאתגרים עימם מתמודדים ההורים והצוות החינוכי. נבחן את קשיי הילדים וכיצד הסביבה בכלל ומערכת החינוך בפרט בשיתופי פעולה רחבים ורב-מקצועיים יכולה להיטיב עם הילדים ולחולל שינוי במצבם ובתפקודם. פרקים: לקות היקשרות והשפעותיה, היקשרות במערכת החינוך, הגישה הרב-תחומית, התערבות ושת”פ צוותי. לא רק ילדים בסיכון שהוצאו מהבית או הגיעו לאימוץ ולאומנה יש רבים נוספים הסובלים מפגיעת היקשרות.

התכנית התקיימה שלוש פעמים במינהל הפדגוגי, אגף א’ לחינוך ילדים ונוער בסיכון המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה. השותפים לתכנית בצוות המיזם הינם: שרונה דוכנה, סילבי אהרון אליאס, מירי הילר, נטע סימן טוב.

התכנית מתאימה למוסד פתוח בגישתו הנכון ללמוד, לתרגל וליישם ולבקש/ לקבל משובים לשיפור. התכנית מותאמת באופן אישי למשתתפים ולאופי הקבוצה צריכה, ההתמודדות והניסיון שנצבר טרם התכנית. נדרשת גמישות הדדית, הכלה, הקשבה ונכונות להיתרם ולתרום בפגישות וביניהן. התכנית כולל לימוד עצמאי מתוך תכנים מקוונים.

להרגיש בבית (תחושת השייכות כבסיס לביטחון עבור הורים וילדים)

 
 
להעמיק את תחושת השייכות של ילדים שחוו פגיעת היקשרות ובכלל כל ילדי ישראל ללא קשר למוצאם וגילם. מירי הילר: “כילדה קטנה לא ראיתי שום דבר מעבר לתמונה הצרה והמוגבלת. מרגע שהתחלתי לחקור, להבין ולשחזר אירועים, הבנתי שקיימות זוויות נוספות ממש כמו פסיפס שחיברתי מחדש בדם יזע ודמעות.”
 
רלוונטית לכל הילדים ואנשי החינוך ובמיוחד לילדים שחוו מצבי קיצון לרבות נטישה ואלימות. כשהורים לילדים שעברו טראומה חווים אתגרים הם זקוקים בעצמם לביטחון, לשייכות ולתחושת בית גם במרחב הבית ספרי ובמקום אשמה ובושה לחוש קבלה. כל זה נכון תמיד ובמיוחד כשצפות התמודדויות הנוגעות לקשר ולזהות של הילד (שחווה טראומה/ הוצא מהבית/ הגיע לאומנה או לאימוץ). שאלת הזהות והשייכות תמצא בכל משפחה לרבות משפחות האימוץ והאומנה שם תמשיך לרחף גם אם נעשה ‘הכל נכון’. בקרב כל מי שאימוץ ואומנה נוגעים בחייו, נדרשת ההבנה שזהות ושייכות הם תהליכים ממושכים ומורכבים. זו קריאת הרגעה לשואלים: האם מה שאנו חשים הוא נורמלי? חשוב לתת מרחב בטוח לשאלות שיצופו. תכנית ייחודית – מסע וצורך להיות במקום בו באמת מרגישים בית, מקום בו חיים בתחושת ביטחון ושייכות. המפגשים מלווים בסרט דוקו בו בוחנת המנחה את תחושת השייכות. במפגש נתייחס לדמיון המשותף, אם בכלל ולמשפחת המוצא. בסרט הדוקו שיחות עם בני משפחה -המאמצת והביולוגית ומצבי חיים עימם נאלצה המנחה להתמודד. הצורך להרגיש בבית, להיות שייך הוא נתון הפתיחה של כל ילד ובודאי ילדי אומנה ואימוץ.

מירי הילר: מנחת קבוצות הורים בעלת תואר שני בחינוך. נשואה ואם לשלוש בנות. מורה לחינוך מיוחד, Master NLP והכשרות בתחומי האמנויות. עוסקת במערכות יחסים ,ייעוץ וליווי משפחות, מטפלים ובתי ספר. שרונה דוכנה, ניהול והפקה.

התכנית מתאימה למוסד פתוח בגישתו הנכון ללמוד, לתרגל, ליישם ולבקש/ לקבל משובים לשיפור. התכנית מותאמת באופן אישי למשתתפים ולאופי הקבוצה צריכה, ההתמודדות והניסיון שנצבר טרם התכנית. נדרשת גמישות הדדית, הכלה, הקשבה ונכונות להיתרם ולתרום בפגישות וביניהן. התכנית כולל לימוד עצמאי מתוך תכנים מקוונים.

 

כאן בטוח (חיזוק תחושת הבטוח Sefety במרחב החינוכי)

קישור לתכנית במאגר התוכניות והמענים משרד החינוך

הענקת תחושת הבטוח לי בעיקר לילדים שחוו מצבי קיצון בילדותם: הפגת מתחים דרך איזון מערכת העצבים והמוח מה שיאפשר מעורבות חברתית תואמת, התנהגויות רגועות, ריכוז, לימוד והשפעה מיטיבה על הסביבה. מדובר בהשקעה בחלון הזדמנויות עם השלכות מרחיקות לכת על התפקוד וההתנהגות בגילאי ההתבגרות והבגרות.

 

התנהגות הינה ביטוי לתחושה פנימית: בטוח/ לא בטוח. אלימות מילולית/ פיזית ועד חרדה ודיכאון הינם ביטוי לתחושת פיזית של מתח ופחד. השאיפה היא לייצר מרחב בטוח בחוויה הפסיכולוגית והניורולוגית ומכאן אקלים חברתי חינוכי מיטיב למהלך היום כולו במערכת החינוך, בבית ובקהילה. זו הגישה המתקדמת ביותר בעולם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ואנשי חינוך הופכים למומחים במדעי הבטוח. התכנית כוללת הבנה מעמיקה של מערכות הגוף (מוח, מע’ עצבים, הורמונים ועיכול), תרגול עצמי וקבוצתי לטובת שיפור תחושת הבטוח בגן, בית הספר ובמרחב האישי-חברתי. ילדים שחוו טראומה התפתחותית וחווים בהווה מצבי מתח הינם בעלי סיכון להתנהגויות מורכבות ומאתגרות, מפחידות ומתישות למי שסביבם. חוויות הקיצון פוגעות במערכת העצבים והמוח ופו במיומנויות הויסות הרגשי העצמי, ניהול החלטות, למידה וזיכרון, איבחון מצבים, פרשנות ותגובה נאותה. הכאב הרגשי והרעלת המתח עלולים להוביל להתנהגויות (כולל מינית) לא מותאמת ועד לצורך בעמעום הכאב דרך התמכרויות. ילדים שחוו מצבי קיצון עסוקים בסוגיות זיהות, שייכות, צורך בנראות ובשליטה. התכנית כוללת תרגול מחולל שינוי מיטיב.

התכנית מתאימה למוסד פתוח בגישתו הנכון ללמוד, לתרגל, ליישם ולבקש/ לקבל משובים לשיפור. התכנית מותאמת באופן אישי למשתתפים ולאופי הקבוצה צריכה, ההתמודדות והניסיון שנצבר טרם התכנית. נדרשת גמישות הדדית, הכלה, הקשבה ונכונות להיתרם ולתרום בפגישות וביניהן. התכנית כולל לימוד עצמאי מתוך תכנים מקוונים.

 
מספר תוכנית:  15206
סוג מענה: תוכנית חינוכית
 

ליווי משפחות בשיתוף הצוות החינוכי

התוצאה: יצירת מגמת שינוי חיובית בתחושת הילד ומכאן בהתנהגות שלו בבית ובבית הספר. פיתוח חוזקות הילד לצד הפחתת התנהגויות קיצון. מעורבות חיובית של הילד בנעשה בבית ומחוצה שלו. שיתוף פעולה פורה של ההורים והצוות המקצועי.
רקע: משפחות שאימצו ילדים והורים אומנים מקיימות תהליך שיקום מתמשך. רבים מהילדים חוו פגיעת היקשרות. מכאן החשיבות הרבה להדרכה ייחודית להורים בשיתוף הצוות החינוכי תוך כדי לימוד, התאמות, שיתוף פעולה ואורך רוח. הליווי מתקיים במתכונת רב מקצועית וכולל אנשי מקצוע שתבחרו לתהליך מטעמכם ובבחירת המשפחה, למשל קב”ס, עו”סית, אנשי טיפול, רופאים ועוד. תקופת הליווי למשפחה המאמצת בת 3 חודשים ונעשית במתכונת מובנית הכוללת גישה לחומרי הדרכה מגוונים ללימוד עצמאי וקבוצתי
.