ברוכים הבאים המתעניינים באימוץ או אומנה. ראשית, ברכות על היציאה לדרך. אנחנו ממליצים לפעול בשני תהליכים במקביל:

#1 פניה לגופים האחראים, השירות למען הילד או/ ו גופי האומנה.
#2 והכי חשוב: התבוננות פנימית לבחינת המניעים והמוכנות שלכם, הערכות רגשית ולימוד התחום.

לשואלים, כן בישראל מתאפשרת הורות אימוץ/ אומנה ע”י זוגות וכן ע”י הורים יחידניים. תגלשו לקישורים ללימוד את הנושא. נשמח להרחיב.

שלב #1
פירוט נרחב תמצאו באתר משרד הרווחה: השירות למען הילד, או בדפים העוסקים באומנה, בדפים ובקבוצות הפייסבוק השונות. לימדו את הקריטריונים לגבי – מי מתאים להיות הורה אימוץ/ אומנה, על הרקע המורכב ממנו מגיעים הילדים ומהן אבני הדרך בתהליך האימוץ/ אומנה. להלן קישורים לאתר השירות למען הילד:

• קריטריונים לאימוץ,
• פירוט תהליך האימוץ כולל מילוי טפסים
• מה עוד תרצו לדעת?
• השירות למען הילד: פרטי קשר מספרי טלפון בתחתית העמוד
• פנו לאחד מחמשת גופי האומנה הפועלים בישראל. תגלשו לגוגל לאתר את הרלוונטי עבורכם.

לגבי שלב #2 והכי משמעותי
חשוב מאד להפוך למומחים בתחום טראומת ההיקשרות ושיקומה. כי הורות אימוץ ואומנה הינה בעלת מאפיינים ייחודיים. תוכלו לקבל מאיתנו ידע, כלים, העשרה והשראה וכן עדכונים על פעילויות רלוונטיות, מרבית הפעילויות ללא תשלום.

במקביל למילוי הטפסים ולפגישות שתקיימו עם גופי האימוץ והאומנה, אנחנו מזמינים אתכם בחום להעמיק בנושא: בקרו באתר – מרכז הידע המוביל בארץ באימוץ/ אומנה, גלשו לערוץ היוטיוב, לפייסבוק והצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה. 
נשמח לסייע בייעוץ אישי וללוות אתכם.

בהצלחה והרבה אורך רוח.

• כדאי לרכוש ולעיין בספר החשוב: אימוץ – מה שעליך לדעת
• להכיר את הגישה של קשר בטוח באתר שלנו בדגש על ילדים עם טראומה.
• לגלוש ולהירשם בחינם לערוץ היוטיוב שלנו
• לעקוב אחרי דף הפייסבוק שלנו

   

  לאחר שקראתם ופעלתם לפי ההצעות שלנו לעיל, אם נותרו שאלות או תרצו לקבוע פגישה הדרכה,
  מוזמנים ליצור קשר בווטסאפ עם שרונה דוכנה, 0522-941146

רבים מהילדים שהגיעו למשפחת קלט חירום, לאומנה ולאימוץ נותקו מהוריהם. בין אם הקריעה היא לצמיתות או לתקופה (בלתי ידועה מראש) היא תחווה כנטישה. לרוב, הילדים הוצאו מביתם לאור חוסר מסוגלות הוריהם הביולוגיים שהתבטאה בהזנחה ובאלימות פיזית ונפשית. עם הגיעם אלינו מתפקידנו לטפל בפוסט טראומה שהם חווים, בין אם היא מוחצנת או מופנמת. במונחים מקצועיים, הילדים עברו פגיעת היקשרות ומכאן שהשיקום יתבצע דרך היקשרות מיטיבה. מלאכת התיקון של ההיקשרות (האמון, הויסות הרגשי ועוד) היא משימתם של ההורים החדשים. ההורים הופכים להיות סוכני השינוי. מדובר במסע ארוך, מלאו את התרמיל בכל מה שיחזק אתכם והוסיפו מנות נדיבות של תקווה ואמונה. מניסיוננו, הריפוי אכן מתרחש והילדים גדלים להיות בוגרים משגשגים. אנחנו ממליצים לכם להצטרף לקבוצת השווים לכם (הורים שאימצו/ אומנים), להקים רשת תמיכה (עם חברים ומשפחה), ללמוד את הנושא ולטפח את הרווחה הפנימית שלכם. לכל אורך המסע זיכרו: הקשר שלכם עם הילד הוא במקום הראשון.

הגישה שלנו היא לדבר אימוץ ואומנה מתחילת חיי הילד.ה במשפחה. שימרו על סיפור קבוע, מותאם לגיל ולהתפתחות הרגשית. אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע המצויים באימוץ ואומנה. יש ביניהם שמנוסים במיוחד בנושא זה. שאלו הורים בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ, בקשו לשוחח עימם. אין צורך ‘לחפור’ לילד.ה בנושא. זכרו שלאימוץ ולאומנה קדם פרק חיים משמעותי וגם אם היה קצר הוא קשה להכלה. אל תתעלמו מהעבר, כי הרי ‘הגוף זוכר הכל’. העניקו מקום לביטוי רגשי כמו געגועים או כעס על ההורים הביולוגיים. שימרו מצידכם על כבוד וחמלה כלפי ההורים המולידים. לבקשת הילד.ה, חיזרו ושתפו אותם בזכרונות על החלום שלכם להיות הורים, היום בו סיפרו לכם אודותיהם, מפגשי ההיכרות, הנסיעה/ טיסה הביתה, קבלתם בהתרגשות, הימים הראשונים וההסתגלות. אם אין תמונות, ציירו עימם או מצאו חלופות. העניקו שפה לתהליך. כתינוקות לא היה מי שיתווך לילדים שלנו את החוויות שעברו כולל המעבר בין בתים שונים ואת הגיעם אלינו. השיח הוא על החיים שלהם, תנו להם להוביל. השיח במשפחה הרחבה חשוב שיהיה פתוח. בני הדודים הסקרנים ירצו לברר עוד. שימו לב, ברחוב לדבר אימוץ רק כאשר רלוונטי. לא כל ילד מרגיש נוח כשמנופפים בדגל האימוץ. כבדו את הפרטיות. הילדים שלנו, גם אם עברו מסע חיים בלתי רגיל, כמהים לחוש רגילים.

בפגישה הראשונה עם צוות הגן/בית הספר היסודי/ חטיבה כדאי להציג את נושא האימוץ, אולם להקפיד על הבחנה בין מיהו הילד (אישיות, חוזקות, העדפות) לבין האימוץ/ אומנה שהם חלק מזהותו. חשוב שהצוות החינוכי יהיה מודע וסקרן ללמוד על היקשרות בטוחה ושייכות בבית הספר. הציגו את הנושא בתמציתיות והציעו בהמשך העמקה. נשמח לסייע.

ההחלטה אם ואיך לשתף את החברים בכיתה או בשכונה היא של הילד. יש ילדים שיעדיפו לעשות זאת עצמאית ובדרכם. אל תאיצו. אחרים, ישמחו לפעילות כיתתית. היערכו מראש לשאלות מאתגרות מצד התלמידים או להצפה רגשית שלהם, של הילד ושלכם. כדאי ליידע את הורי התלמידים מראש.

נתקדם כמה שנים – עבודת שורשים היא אתגר לילדים רבים ובהחלט עבור הילדים שלנו. זו הזדמנות לשיח ביניכם, בלי קשר אם יבחרו להכין אותה או להגיש אותה. אם הילד מעוניין, זו דרך נהדרת להציג את שורשיו הביולוגיים ולהעניק ביטוי למורשת התרבותית, משפחתית ממנה הגיעה.

גן ובית ספר הם שדה למשחקיות, חברות ולימוד. במקביל עלולים להתפתח אתגרים רבים עבור הילד גם בהקשר של מיומנויות ההיקשרות (ניהול מערכות יחסים)תחושת השייכות והתמודדות עם שינויים ומעברים בין דמויות ומקומות וגם בהקשר של יכולות לימוד, זיכרון ועמידה בלחצים/ מבחנים .

חשוב ליצור שותפות עם הצוות החינוכי, כולל היועצת והפסיכולוגית. מיצאו מי פנוי ללמידה יישומית של פגיעת ההיקשרות ושיקומה. סכמו מי האנשים בהם הילד יוכל להיעזר בעת מצוקה. החוויות בבית הספר עלולות לגרום להצפה חושית (נראה אתכם מתרכזים כשריח כריך טונה באוויר). כל מה שקורה בכיתה, במגרש ובמסדרון וכמובן גם בדרך אל בית הספר וחזרה הביתה, הם טריגר להשמעת קולות והתפרצויות או להבדיל להתכנסות פנימה: לדיסוציאציה, דכאון או קפאון.

על המורות לתקשר עם הילד באופן שיחזק עבורו את חווית הנראות. במרכז התהליך עומד הקשר ורק בהמשך מטלות הלמידה. חשוב שהמורה תקבל ליווי. הילד שלנו עלול בלא מודע להפעיל אצלה ‘כפתורים’ ולגרום לה לאבד עשתונות: “עוף מהכיתה”. והנה התקבלה ‘נבואה המגשימה את עצמה’: הילד חש – אני דחוי/ נטוש/ חסר ערך ולא מוצלח.

תנו לילד לבטא את חוזקותיו בבית הספר דרך תפקידים שונים. בבקשה, השתדלו למצוא חלופות מוצלחות לאיומים, עונשים והשעיה. הרבה מהויסות של הילד ‘בידיים שלכם’.

מילה לסיום: לעיתים תלמיד חונך שהינו מתוך ביה”ס ובוגר בשנתיים מהילד שלכם יוכל לסייע לו מדי פעם בהפסקות וגם בשעות אחר הצהריים.

תרצו או לא, ילד שהגיע למשפחה בדרך של אימוץ או אומנה וחי בקרב משפחה עם ילדים שנולדו להוריהם, חש שונה. עם כל הרעפת החום, האהבה וההשקעה הרבה, החוויה הסובייקטיבית שלו נובעת מתהליך לא טבעי – להיות עובר ברחם של אישה, להיוולד לה ובהמשך החיים לעבור למשפחה אחרת. חשוב להעניק מקום לתחושה זו של הילד ובמקביל לשוחח עם האחים האחרים באופן המותאם לגילם על מקומם שלהם במשפחה. פעמים רבות ילד שהגיע לאימוץ/ אומנה דורש השקעה רבה במיוחד של תשומת לב ומשאבים נוספים, מה שעלול לעורר קינאה בקרב האחרים. תנו מרחב בטוח לכל בני המשפחה לפרוק ולעבד את המציאות. מיצאו זמן נפרד להשקיע בכל אחד וצרו חוויות מוצלחות משותפות בבית ומחוצה לו. אם אתם בשלבים של טרום אומנה או אימוץ, שתפו את הילדים במחשבות והפכו אותם לשותפי אמת הנערכים מראש לאתגרים שבמסע. מיצאו משפחות מעורבות נוספות והתייעצו עם הורים ואנשי מקצוע.

יכולות להיות סיבות שונות לקושי של הילדים שלנו בתהליכי למידה וזיכרון. מצבים של מתח (סטרס Stress) מייצרים רמות גבוהות של הורמונים ביניהם קורטיזול ואדרנלין הפוגעים בהתפתחות ובתפקוד של אזורים שונים במוח כולל אלו האחראים על תהליכי לימוד, זיכרון, ניהול, קבלת החלטות ועוד. בתקופת העוברות ולאחר הלידה כאשר התינוק או הילד אינם זוכים לסיפוק צרכיהם ואף חווים פגיעה פיזית/ נפשית, מצבי המתח הופכים להיות רעילים. לכן, כה חשוב להעניק לילדים חוויה של ביטחון Safety, במטרה להרגיע אותם, מה שישיב להם את הרצון והיכולת ללימוד.

לימוד יכול להתקיים בתחומי חיים שונים ולאו דווקא דרך פעולות חשבון. שלבו משחקיות ויצירתיות. חוויה משותפת במטבח יכולה להוות ‘דבק’ אנושי הורה-ילד ודרך ללמוד פעולות חשבון פשוטות.

משחקיות היא רלוונטית לכולנו ובמיוחד לילדים שחוו טראומה. כדאי להכיר את תחום ה- TheraPlay. ושוב, זיכרו, הקשר הוא הראשון בסדר העדיפויות. אל תתנו ללימוד משותף, ביצוע מטלות בית הספר, היערכות למבחנים לחבל בקשר ביניכם. היו קשובים לרצון וליכולת של הילד. תרגול קצר לעיתים קרובות הוא דרך מוכחת להתקדם ולעיתים עדיפה על פני ‘שריפה’ של אחר צהריים שלם.

אנחנו לא מוסמכים במתן ייעוץ תרופתי. לרופאים ולפסיכיאטרים הרישיון להמליץ על טיפול תרופתי. וודאו שהמאבחנים והרופאים מבינים את השפעת החסכים שחווה הילד על התנהגותו. חשוב לוודא שהצוות המקצועי שלכם בקיא ב FASD פאסד – תסמונת האלכוהול העוברי על מורכבותה. התמחויות אלו חשובות מכיון שילדים המגיעים מרקע קשה מפתחים לעיתים התנהגויות מורכבות המאובחנות כלקות מסוימת, אך למעשה בפועל מדובר במקור שונה. אם הוחלט על טיפול תרופתי, הקפידו על מעקב מסודר של השפעת התרופה על הילד – השינויים בהתנהגות ובמצב רוחו של הילד. בקשו עזרה מהצוות החינוכי. התייעצו עם הרופא ושריינו מראש תור למעקב מסודר. אם יש התלבטות אל תהססו לפנות שוב לייעוץ, במיוחד כאשר הילד מגלה קשיים חדשים כמו בעיות הירדמות, עליה/ ירידה במשקל, הרטבת לילה ועוד.

זכרו – לא די בטיפול תרופתי. שימו לב לצרכים הבסיסיים כמו תזונה בריאה, שתיה מספקת (מים!), שינה טובה, שהיה בטבע ופעילות גופנית. חבל להשקיע בתרופות ללא טיפול ברווחה האישית.

במקביל לטיפולים, אנו ממליצים שתהפכו לבקיאים בנושא אימוץ/ אומנה ותרכשו כלים לניהול היום יום המשפחתי, לטובת פיתוח מיומנויות ההיקשרות והויסות הרגשי שלכם. אל תסתפקו בטיפול בילד, הקפידו להשקיע בעצמכם ובקשר הורה-ילד.

הורים אחרים יכולים להוות קבוצת תמיכה: להקשיב לדילמות, להכיל את הקושי ולשתף מתוך ניסיונם בתחום הטיפולי והתרופתי. הרבה בריאות.

אנו ממליצים שאת האבחונים יבצעו אנשי מקצוע הבקיאים בהתפתחות הילד, טראומת היקשרות והשפעותיה. חשוב שיבינו גם את התחומים הבאים: השפעת החסכים שחווה הילד על התפתחות ותפקוד המוח ומערכת העצבים, ו- FASD פאסד – תסמונת האלכוהול העוברי על מורכבתה. התמחויות אלו חיוניות מכיון שילדים המגיעים מרקע קשה מפתחים לעיתים התנהגויות המאובחנות כמו אלו על הרצף האוטיסטי, הפרעות אישיות, ODD, ADHD ועוד.

אנחנו ממליצים שאת האבחון יבצע צוות מקצועי הכולל: רופא ילדים, נוירולוג, קלינאית תקשורת ופסיכולוג שכמובן יהיו מתואמים ביניהם, ינהלו פגישת סיכום ורק לאחר מכן יכתבו דו”ח מפורט כולל המלצות.

מצבים הכוללים התנהגויות של שקרים, אלימות, גניבות, שוטטות ופגיעה עצמית מוכרים בקרב המשפחות ובהחלט פתירים. דרך תהליך נכון ניתן להפחית את הקושי באופן משמעותי. במקביל לטיפול בבעיות, אנחנו ממליצים לשים את הקשר הורה-ילד במרכז וליצור חוויות חיוביות של קירבה, גם אם הילד הודף אתכם, פוגע באמון, נעלם ומתנהג באופן המשחזר נטישה.

אנחנו מבקשים שתעזרו באנשי מקצוע שיקשיבו לכם, יבחנו את מצב הילד, יתמכו בכם ויסייעו למשפחה כולה באופן אחראי ומותאם למקרה שלכם: היעזרו בשירותי הרווחה בישוב, בקצינת ביקור סדיר ממחלקת החינוך ועוד. אנחנו מדריכים הורים כיצד להסתייע בגורמי המקצוע השונים ומנהלים מפגשי הדרכה עם המטפלים בילד ואפילו עם הפסיכיאטרים.

השתדלו לבחור באנשי מקצוע המבינים את הרקע להתנהגויות ולא ימהרו להציע פתרונות קצה, הכוללים: הוצאה מהבית למסגרת חוץ ביתית (פנימיה) או פתיחת תיק במשטרה. אנחנו לא נגד טקטיקה זו או אחרת, אנחנו מעדיפים לשלב פעולות כחלק מתכנית הוליסטית ארוכת טווח ושקולה היטב ולא לפעול מתוך מצוקה. אתם מוזמנים להעביר לצוות שלכם קישור אלינו, נשמח לשוחח ולהזמין את אנשי הטיפול, הרווחה והחינוך למפגש זום ממוקד או לקיים השתלמות וכמובן להעביר אליהם חומרים רלוונטיים.

בחרנו עבורכם מספר מאמרים שיכולים לשפוך אור על מצבי קושי, סיכון וקיצון.

נתחיל מהרקע- טראומה מורכבת מייצרת התנהגויות מורכבות. שום אתגר התנהגותי לא מופיע ‘יש מאין’. זהו מסר אופטימי. החסכים בילדות ומצבי ההזנחה והאלימות מייצרים בגוף הילד (מוח ומערכת העצבים) חוויה של מתח גדול, בואו נכנה אותה ‘פחד’. מכאן, שתפקידנו כהורים לייצר אווירה של ‘כאן בטוח’. בריאן פוסט אמר: “ילדים מפוחדים מייצרים מצבים מפחידים”. בריאן אומץ, אימץ ומטפל בכיר בארה”ב העובד עם משפחות האימוץ. כאשר הילד מחולל סערה, לא פשוט להורה להמשיך לשמור על איזון פנימי ולנהל את העניינים, אך זה תפקידנו.

להלן מאמרים רלוונטיים המשלבים סרטוני וידאו:

1. שקרים
2. אירועי אלימות
3. התמכרויות
4. שוטטות או איומים לעזוב הבית

לגבי פגיעה עצמית – היא מוסברת ע”י המומחים כדרך ליצירת רגיעה/ ויסות עצמי, כחלופה להתמודדות רגשית כואבת וקשה יותר. פגיעה עצמית נגרמת פעמים רבות כאשר הילד הוצף יתר על המידה, שלח איתותי עזרה לכל עבר ועדיין חש בלתי נראה, בלתי מובן לסביבה ולעצמו. הכאב שהוא חש כה גדול ולעיתים אף מהווה טריגר להפעלת זכרונות מחוויות עברו כתינוק שנפגע/ הוזנח. בספרו The Great behavior Breakdown, בפרק 4 מסביר Bryan Post על גניבות. באותו פרק הוא עוסק גם בפגיעה עצמית ומסביר את הקשר ביניהם. אנחנו לא כאן כדי להרתיע. ובכל זאת פעלו במשנה זהירות. פנו לגורמים המומחים באובדנות, גם אם ברור לכם שזה אינו המקרה.

בינתיים ההמלצה שלנו: בנו רשת תמיכה, הפכו את קירות הבית לשקופים. צרו מצבי קירבה עם הילד. איומים ועונשים יחריפו את המצב. תהיו בסמוך אליו.

הגישה שלנו היא לחסוך להורים מאמצים ולילד מעברים רבים מדי בין דמויות היקשרות ומקומות. אנחנו שואפים שאתם וגם הילד תהיו מוקפים באנשים מצויינים הבקיאים בטראומה מורכבת ובפגיעת היקשרות ומוכנים ללמוד ולעבוד ביחד בתיאום.

במקרה ומשפחה שאנחנו מלווים מעוניינת בעזרה במציאת המעטפת המקצועית, למשל מטפל או פנימיה לילד, לפני שלב הביצוע נכין יחד חזון ופרופיל, ממש 'מודעת דרושים'. בשלב הבא, נעזר ברשת התמיכה שבנינו ונשלח לחברי הרשת את ה’מודעה’. תוך זמן קצר נקבל המלצות ומשם נמשיך.
להלן דוגמא למודעה לאיתור מטפל לילד מתבגר. אחרי הפגישה שלי עם האמא שלחנו את המודעה לפסיכולוגית בית הספר השותפה לתכנית הליווי והשתתפה בהדרכה. תוך יום קיבלנו ממנה המלצה למטפל. האם יצרה עימו קשר, אני שוחחתי עימו ויצאנו לדרך.

הנה הפרופיל שהכנו:

מכירים מטפל.ת רגשי.ת (שם הישוב) או בסמוך, לנער מקסים ומוכשר בן 14?

אנא קיראו בעיון וצרו קשר:

• יכולת המטפל להשרות תחושת ביטחון בילד ואמון הדדי.
• ניסיון מוכח בטראומת היקשרות, ילדים שאומצו/אומנה
• עבודה סומטית (דרך הגוף), התנסות חווייתית ו… פחות דיבורים.
• התיאוריה הפוליוואגלית (מערכת העצבים וטכניקות לאיזון).
• מיקוד בחוזקות הילד.
• לפי צורך הבנה ב- FASD, התמכרות והתנהגויות קיצון. 
• עבודה שיתופית עם הצוות המלווה.
• נכונות המטפל להשקיע וללמוד.

בנוסף להכשרה טיפולית רצוי תעודות הסמכה בלפחות חלק מהתחומים הבאים:
EMDR, SE, AEDP, SSP, TheraPlay
לעיתים נדרשות הסמכות בפגיעה מינית ובקרימינולוגיה

בכדי להציע עצמך או להמליץ בבקשה לשלוח הודעת ווטסאפ לאמא, (מספר טלפון)

תזכו לעבוד עם משפחה מדהימה וצוות מסור.

יש מצוקה עכשיו? יש לנו איך לעזור.

כדי לקבל הסבר מה ניתן לעשות כולל העשרה רלוונטית לחצו כאן.