כמה פשוט ככה עוצמתי. ילדים שחוו טראומה רגישים ביותר למחוות הפנים שלנו ושל מי שבא איתם בקשר. כדאי לקחת לתשומת לב ולהיות מודעים לתנועות עיניים העשויות להתפרש על ידיהם לא רק כזילזול נקודתי, אלא כפסילה שלנו אותם כבני אדם בעלי ערך. עצב הוואגוס – העצב התועה הוא הארוך והמרכזי במערכת העצבים האוטנומית שלנו זו שאחראית על מצבי עוררות מצד אחד והרגעה מצד שני. מתעוררת' הופעלה שוב ושוב בקרב מי שחווה ניתוק מהוריו, הזנחה ואלימות. מערכת ההרגעה ניסתה אינספור פעמים להרגיע, אך משמצבי ההישרדות חזרו על עצמם שני התיפקודים נשחקו. יש נטיה לעוררות יתר ויש היחלשות של הפונקציות המרגיעות.
מערכת העצבים בכלל ועצב הוואגוס בפרט הופעלו פעמים כה רבות אצל ילדים וכמובן גם אצל בוגרים שחוו מצבי טראומה עד שפעילותם 'נתקעת' על מצב הישרדותי. תקיעות זו הנובעת מכאב עמוק מכונה טראומה. על מנת לחזק את עצב הווגאוס ישנם תרגולים רבים ביניהם יוגה ומוסיקה וכן תירגול נשימה השמה דגש על נשיפה ארוכה ואיטית תנסו ממש כעת לשאוף ולנשוף במתינות. כשאני מתרגלת אני חשה הקלה, צלילות ומיינד 'נקי' יותר. בסרטון דגש על עקורנות פשוטים כמו לראות במבט נעים/ חומל, להקשיב ושימו לב לקריטיות של טון הדיבור. תתרגלו עם הילדים בשגרה וכן כן גם במצבי קושי. שימרו על טון מרגיע. או לפחות לא טונים של סטרס. בהצלחה בתהליכי חיזוק המרחב הבטח והמרגיע. זה מה שילדינו זקוקים לו יותר מכל.