מרכז המחקר והמידע – כנסת ישראל.
מסמך אשר נכתב לבקשת חבר הכנסת סימון דווידסון, ועניינו מניעת קשת פגיעות האלכוהול בעובר, וכן איתור ואבחון של הנפגעים ודרכי התערבות רפואיות ולא-רפואיות. כתיבה: מרב פלג-גבאי. אישור: שלי לוי, ראש צוות. תאריך: כ"ט באב תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023
ציטוטים מתוך הדו"ח:
צריכת אלכוהול
במהלך ההריון
חושפת את העובר
לאלכוהול המועבר
אליו מדם האם
ועלולה להוביל
לפגיעה במוחו
המתפתח. הנזק
מתבטא בקשת
פגיעות האלכוהול
בעובר – קבוצה
מגוונת של הפרעות
בתחומים שונים, שאין
לה הגדרה אחידה
והיא מתבטאת
בצורות ובדרגות
חומרה שונות.
תסמונת האלכוהול
העוברי היא הביטוי
הרחב והמובהק של
קשת פגיעות
האלכוהול בעובר
אבחון:
קשת פגיעות האלכוהול בעובר קשה יותר לאבחון מתסמונת האלכוהול העוברי המלאה, משום שהיא מתאפיינת במגוון פגיעות שקשה לשייכן בוודאות לחשיפה לאלכוהול לפני הלידה.
חלק מהקשיים הנוספים קשורים בהעדר ממצאים גופניים טיפוסיים (ברוב המקרים), באי-קבלת מידע מהימן על שתיית אלכוהול על- ידי האם ובתחלואה נלווית. כיום אין הנחיות אחידות ומוסכמות לאבחון, ולרוב הוא מתאפשר רק בגיל הגן או גיל בית הספר, כאשר הולכים ומתגלים קשיי העמידה של הילד בדרישות הסביבה. בדוחות של אנגליה ואוסטרליה מודגש הצורך באבחון על-ידי צוות רב-מקצועי מנוסה בתחום התפתחות הילד. לצד זאת, יש לעורר מודעות בקרב הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות כדי שיוכלו לזהות נפגעים אפשריים מקשת פגיעות האלכוהול בעובר ולהפנותם לאבחון ולטיפול. בישראל, לדברי משרד הבריאות, האבחנה נקבעת על- ידי רופאים נוירולוגים ורופאים במכונים להתפתחות הילד, אך הוא לא ציין אם משתתפים באבחון גורמים נוספים. מהמידע שהתקבל משלוש קופות החולים – הכללית, מכבי ולאומית – עולה שהאבחון מתבצע בדרך כלל על-ידי רופאי בתי החולים ו/או המכונים להתפתחות הילד, שהם רופאים התפתחותיים או שהתמחותם בתחום ילדים, נוירולוגיה ילדים, פסיכיאטריה ילדים או נאונטולוגיה. בתוכנית הלאומית של אוסטרליה הומלץ בין היתר על הגברת פעולות האיתור, כישורי האבחון והידע בקרב גורמי המקצוע בשטח במגוון אמצעים, ועל פיתוח כלים משופרים לצורך איתור, אבחון ומעקב.
טיפול ותמיכה:
כיום לא קיים טיפול ייעודי נגד תסמונת האלכוהול העוברי או נגד קשת פגיעות האלכוהול בעובר בכללותה. כפי שנמסר לנו על ידי שני רופאים בעלי מומחיות בתחום, הטיפול בקשת פגיעות האלכוהול בעובר אמנם יכול להועיל, אך שיקום הילדים הפגועים מאתגר יותר בהשוואה לפגיעות מוחיות אחרות, וזאת בעיקר בשל פגיעת האלכוהול בפלסטיות (גמישות ויכולת תיקון) של המוח. עם זאת יש חשיבות להתערבות מוקדמת ככל האפשר כדי להגדיל את השפעתה הישירה והעקיפה.
הערה: שרונה דוכנה: לאורך המחקר יש שימוש במילים מאומצים ומאמצים, יש לומר: ילדים/ בוגרים שאומצו או הורים שאימצו. שפה מייצרת תודעה!
נא שתפו:
המרכז הארצי לאבחון ולטיפול בילדים שנחשפו לאלכוהול במהלך ההיריון, המכון להתפתחות ולשיקום הילד, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
חשיפת העובר לאלכוהול בכל שלבי ההיריון גורמת לפגיעה בלתי הפיכה במוח המתפתח. קשת נזקי האלכוהול בעובר נקראת FASD – Fetal Alcohol Spectrum Disorder וכוללת מגוון רחב של הפרעות, בהן הפרעות נוירולוגיות, הפרעות פסיכולוגיות והפרעות התנהגותיות. במאמר זה דנים המחברים בתופעה ומציגים מחקרים התומכים בקשר בין צריכת אלכוהול בתקופת ההיריון לבין מגוון הפרעות שעלול לפתח היילוד בהמשך חייו. כמו כן הם דנים בדרכי טיפול בתופעה ובחשיבות האבחנה, ומדגימים את האמור באמצעות תיאור מקרה.
היום ברור שגם שתיית אלכוהול חד-פעמית בזמן ההיריון עלולה ליצור נזק בלתי-הפיך, ולא צריך להיות אלכוהוליסטית כדי לפגוע בהתפתחות תקינה של העוּבָּר. הכירו את 'תסמונת האלכוהול העוּבּרי', הנגרמת כתוצאה מצריכת אלכוהול של נשים בתקופת ההיריון, עד כדי פגיעה בהתפתחות התקינה של העוּבָּר.
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב * תודתינו והערכתינו לפרופ' אנדריאה ברגר על הסיוע שלה במהלך השנתיים האחרונות להבנה ולהעשרת תחום ה-פאסד. כולל שיחות והנגשת מחקריה ומאמרים המתפרסמים ברחבי העולם. מאחלים לך בהצלחה בתפקידך החדש כראשת מחלקה. *
אתר המעבדה: www.deverplab.com
קישור למאמר המקורי
תקציר בעברית:
הקדמה:
בימים אלה התפרסם מחקר מעניין על פגיעה של חשיפה לאלכוהול ביכולות הקוגניטיביות המאפשרות עיבוד של כמויות וחשבון. המחקר הנוכחי התבצע על ידי פרופ' אנדראה ברגר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך הנתונים נאספו בקייפ-טאון דרום אפריקה, שם יש את שיעור ה-FASD הגבוה בעולם, בשיתוף פעולה עם פרופ' Sandra & Joseph Jacobson מאוניברסיטת Wayne State בארה"ב, וקולגות מאוניברסיטת קייפ-טאון. אחרי מעקב ורישום קפדני אחרי כמות השתייה של האימהות במהלך ההיריון, התינוקות שהשתתפו במחקר הגיעו בגיל 6-7 חודשים למעבדה שבבית הספר לרפואה בקייפ-טאון ושם נבדקו במטלה אשר פרופ' אנדראה ברגר פיתחה יחד עם הסטודנט שלה, כיום דר' גבריאל צור, במחקר קודם (Berger, Tzur & Posner, 2006). המחקר הנוכחי מומן על ידי NIH והדמויות המרכזיות בו היו הסטודנטים מיכאל שמואלי, מתן בן-שחר וסבטה ליסון. כמו כן השתתפו סטודנטים רבים נוספים בהיבטים השונים של המחקר. הפרויקט בדק את ההבחנה בין כמויות בסיסיות (1,2) בקרב התינוקות, וההבנה הראשונית של פעולות חשבון פשוטות כגון הוספה והחסרה (האם 1+1 שווה ל-2 או ל-1?). התינוקות צפו בהמחזה בעזרת בובות של תרגילי החשבון.
מהלך המחקר:
התרגילים צולמו בסרטון וידאו ולוו בפס קול נעים שהולחן במיוחד ע"י מלחין מקצועי. התרגיל 1+1, לדוגמא, הוצג כך: א) בתיאטרון בובות מוצגת בובה, ב) מסך עולה לפניה, כך שהוא מסתיר את הבובה מאחוריו, ג) לשדה הראיה של התינוק נכנסת יד הנושאת בובה נוספת, היד מניחה את הבובה מאחורי המסך ויוצאת ריקה, ד) כעת המסך מורם והשאלה היא מה מתגלה מאחוריו. בחלק מצעדי הניסוי, במצב זה מופיעות שתי בובות. זהו מצב של פתרון הנכון, שכן התוצאה של 1+1 היא אכן 2. לעומת זאת, בצעדי ניסוי אחרים, רק בובה אחת מופיעה. זהו מצב של פתרון שגוי, שכן התוצאה של 1+1 איננה 1. בצורה זו הוצגו גם תרגילי חיסור. בזמן שהם צפו בסרטון המכיל את כל צעדי הניסוי הנ"ל, הפעילות המוחית שלהם הוקלטה בעזרת אלקטרודות.
ניתוח פעילות זו הראה שהתינוקות שלא נחשפו לאלכוהול, הבחינו בין פעולה חשבונית נכונה לעומת פעולה חשבונית שגויה, ושיחזרו את הממצאים הקודמים שנמצאו על תינוקות בריאים מאזור הנגב ואף חידדו אותם. לעומת זאת, מוחם של התינוקות שנחשפו לאלכוהול בעודם ברחם (עקב שתיית האם) לא הראה הבחנה בין פעולות החשבוניות הנכונות לשגויות. יתרה מכך, נמצא מתאם לינארי בין מדדים רציפים של כמות השתייה של האם במהלך ההריון, לבין מידת הסטייה של הפעילות המוחית של התינוק שלה מהפעולה ה"נורמטיבית" לנוכח גילוי שגייה חשבונית.
סיכום:
תוצאות המחקר מתפרסמים בימים אלו בכתב העת המדעי היוקרתי DCN – Developmental Cognitive Neuroscience, ומחזקות את הטענה שקיימת מוכנות ביולוגית מולדת לעיבוד מידע כמותי ולחשיבה המתמטית וחשיפה לאלכוהול במהלך ההיריון פוגעת ביכולות בסיסיות אלה. המחקר מספק הסבר אפשרי לקשיים הייחודיים שיש בבית הספר בתחום החשבון לילדים הסובלים מסינדרום "קשת נזקי האלכוהול לעובר" ( Fetal Alcohol Spectrum Disorders – FASD), אשר הינו השם הכולל לאותן פגיעות מולדות וכרוניות, שהן תוצאה ישירה של חשיפת עובר לאלכוהול טרם לידתו, במקרים שאשה הרה שותה משקאות אלכוהוליים.
Consumption of Alcohol Beverages and Binge Drinking Among Pregnant Women Aged 18–44 Years — United States, 2015–2017
מיפוי לפי מדינות בארה"ב: https://www.cdc.gov/ncbddd/fasd/data-maps-2016.html
מאמר סיכום של guidelines לאנשי מקצוע שפורסם ב2017 – סיכום טוב המספק חומרים חשובים.
Interventions in fetal alcohol spectrum disorders: An internationalperspective
מאמר הסוקר שיטות טיפול/התערבות ל-FASD המיושמות ברחבי העולם, כולל כאלה שמערבות הדרכת הורים וכאלה המערבות טיפולים תרופתיים. קיימות שיטות רבות.חשוב להתרשם גם מהמגוון אך גם מכך ששיטות שונות מתאימות לתרבויות שוות. לכן יש לשקול לפני הטמעת מודלים מהעולם בארץ.
