בס"ד
לאבא שלי יש סולם – מאמר על שייכות במשפחה המאמצת
מאת: עליזה פז, מנטורית משפחות מאמצות המשלבת טיפול רגשי בגישה יהודית
לאבא שלי יש סולם
מגיע כמעט עד שמיים
ואבא שלי כה רעב
אוכל ארוחה פעמיים
ואבא שלי הוא הטוב מכולם
ואבא שלי הוא הכי בעולם
ורק בגללי הוא האבא שלי
כי הבטיח הוא לי
שהוא רק שלי
(עוזי חיטמן ז"ל)
כל פעם שאני שומעת את השיר הזה, אני מתרגשת מחדש. הוא נשמע תמים ופשוט, אך טומן בתוכו את הסוד של השייכות והביטחון.
אפשר לומר שכל ילד רגיל שנשאל אותו על מי נכתב השיר יענה: "על אבא שלי" כמובן!. מה גורם לילד להאמין בזה בצורה כל כך חזקה?
המשפחה נותנת לנו כבר משלב ההיריון את שלושת הדברים החשובים ביותר לחיינו:
- אהבה שאינה תלויה בדבר – ילד צריך להרגיש שאוהבים אותו – לא משנה מה יעשה, ואיך יתנהג.
- חום פיזי ומילולי – חיבוקים, נשיקות, הסתכלות בעניים בזמן שיחה ומחמאות.
- גבולות – גבול של זמן וכיוון לחיים.
במשפחות מאמצות ואומנות העבודה המשפחתית דורשת עבודה מדויקת יותר מאחר שאיבדנו זמן יקר בדרך. אני קוראת לזמן הזה "החור השחור של ההורים המאמצים", שיש הרבה מה להרחיב עליו אך עיקרו הוא שהזמן שנפסד גורם לנו לאבד את הטבעיות בתהליך המתרחש בין הילד למשפחה משלב העוברות והינקות. החוסר ניכר הן אצל הילד והן אצלנו ההורים, והוא בא לידי ביטוי בכך שהילד כביכול מתבגר מוקדם מידי.
כדי לתקן את המצב הזה, נדרשת מאתנו בניה מחדש, ותיקון של רגש השייכות.
שייכות היא האמונה הפנימית שיש לי מקום בעולם, אני מקובל ושווה.
השייכות מעצבת את הביטחון, מניעה לפעולה, נותנת תעוזה ואומץ לעשייה.
אז איך עושים את זה? (הצעות על קצה המזלג…)
ראשית, לא נפגעים מהילד! גם אם האמירות מאוד לא פשוטות לנו. שימו כלל זה בלבכם: ככל שהילד אומר לנו דברים קשים יותר, הוא סומך עלינו יותר. דברים קשים אומרים רק לאנשים שקרובים אליך, ואתה מרגיש מספיק "נח" לעשות זאת.
שנית, עלינו לתת לילד ללמוד ולחוות ילדות מחדש: להשתובב, לסמוך, להישען, להזדקק, לבקש, לא לְרַצוֹת, ולהוציא את הספונטניות והיצירתיות שבו. כלי מדהים וכל כך פשוט שצריך ללוות את כל התהליך, הוא לשקף לילד את מה שאנחנו שומעים ממנו , כדי שידע שאנו מבינים ומקשיבים.
בנוסף, כלל ברזל השייך לעצם הגישה שלנו לכל העבודה – לעולם לא להתנות את אהבתנו! יש להרעיף חום ואהבה בלי סוף. גם אם הילד מראה סימני התנגדות – לא להתייאש! לנסות שוב ושוב. (האמינו לי זה משתלם בהמשך).
לאחר שהפנמנו את הגישה הבסיסית מגיעה החלק המעשי ביותר – לא לפחד להציב גבולות! הצבת גבולות ברורים מצדנו, מעבירה ומקנה לילד את תחושת הביטחון לה הוא כל כך זקוק.
נקודה למחשבה: גם ההורה יכול לבדוק איפה הוא עצמו עומד בתחושת השייכות, אני מציעה להתבונן פנימה ולדבר עם הילד הפנימי בתוכנו, לראות כמה הוא מרגיש שייך, מקובל ושיש לו מקום בעולם. במידה ומרגישים חוסר צריך ללמוד להשלים את החסר, כמו שאנחנו מלמדים את ילדינו.
ולסיום, נחזור לשיר המדהים של עוזי חיטמן ז"ל ונשאל: מדוע מתחיל השיר במילים "לאבא שלי יש סולם"? תפקיד המשפחה הוא לתת את הסולם לעליה ולהתקדמות, מתוך בטחון שיש מי שנמצא אתך בכל שלב. זכרו זאת תמיד.
בהצלחה ובאהבה
עליזה פז
054-4850332
aliazpaz2@gmail.com