קטעים נבחרים מתוך העבודה:

התיאוריות בבסיס המחקר הן תיאוריית ההתפתחות של וינקוט (1981, Winnicott), שבתוכה המושג של אם טובה דייה ותאוריית ההתקשרות של בולבי (1998, Bowlby),שבתוכה המושגים של התקשרות בטוחה והתקשרות נמנעת.

שיטת המחקר היא איכותנית, בזרם הפנומנולוגי. מדריך הריאיון שנבנה עבור מחקר זה בחן כיצד אימהות האומנה חוות את עולמן ומפרשות אותו לעצמן ולסובבים. המשתתפות במחקר הן שמונה אימהות אומנה דתיות המגדלות ילד אומנה אחד או שניים.

במהלך הראיונות עלו ארבע תמות עיקריות: 

1. אם האומנה מול עצמה, 
2. אם האומנה מול הילד, 
3. אם האומנה מול המשפחה ומול בן הזוג 
4. ואם האומנה מול המערכת. 

לפי הממצאים, האימהות מנסות לספק לילד חוויה מתקנת ולאפשר לו להמשיך להתפתח בצורה נורמטיבית. הן שואפות לתת לילד סביבה בריאה ומצמיחה.

אחת המסקנות שבלטה מהממצאים היא כי תחושת ההצלחה של האימהות נובעת מהחוויה של הצלת נפשות, בנתינת בית. האימהות חשות כי הן מאפשרות לילד להיקשר רגשית למשפחה ולהרגיש חלק ממנה. הן מפתחות בו את תחושת השייכות והביטחון שלו בעולם וביכולתו להתפתח ולפתח חוסן נפשי.

מהמחקר עלה כי אחד הקשיים המרכזיים הוא בהבנה של האם, שלמרות השקעתה הגדולה בילד היא לא תמיד מצליחה לשנות דפוסים והתנהגויות בעייתיים שלו, ועליה להכיר במוגבלותה האנושית.

ההמלצה שעולה מן המחקר לשדה החינוכי היא הקמת קבוצות תמיכה לאימהות האומנות בליווי תמיכה מקצועית שת יתן מקום לפרוק מתחים ותסכולים ותתרום ליצירת סולידריות חברתית.

המלצות יישומיות מתוך סעיף 6.4

המחקר הנוכחי נתן במה לחוויות של אימהות במשפחות אומנה. הוא שם זרקור על מרכזיות התפקיד של האם בהצלחת האומנה. 

1. מתוך הממצאים בולטים מורכבות התפקיד והצורך במארג התמיכה. נכון להיום המדיניות בנוגע לסל תמיכה ייעודי אינה מוגדרת מספיק ונתונה לשינויים. מתוך הראיונות עלה הצורך בקבוצות תמיכה, במרחב פרטי שבו יוכלו אימהות לפרוק מתחים, לשחרר רגשות, להתייעץ עם שותפות למסע, להיעזר אישה אחת ברעותה בפתרונות לבעיות שהן נתקלות בה ן ולקבל כוחות מעצם המפגש עם אחיות לדרך.
2. נקודה נוספת שעלתה מהראיונות מצביעה על הצורך לייצר קבוצות תמיכה לאחי האומנה. במפגשים יתנהל שיח בין אחים ואח יות של ילדי האומנה. מטרת קבוצות אלה היא לתת במה מרכזית לרגשות, לתחושות ולמחירים שהם משלמים ולהעצים אותם על תרומתם לחברה.
3. הצעה נוספת היא לייצר מסגרת מפגשים חברתיים בלתי פורמליים כתמיכה לילדי האומנה. מסגרת זו עשויה לזמן חוויות משותפות והזדמנויות להרגיש שייכות עבור ילדי אומנה.
4. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה רגשית עבור משפחה אומנת במקרה של פרידה מילד האומנה וחזרתו למשפחתו הביולוגית, היות שאומנה היא פתרון זמני להשמת הילדים ומעצם ארעיותו נגזר הקושי בגידול ילד ואיבודו כעבור זמן לא מוגדר וידוע לאחר תהליך התקשרות נפשי בין האם האומנת לילד ובין ילד האומנה לאחיו הקולטים.

לסיכום, ניתן לומר כי מכל היבט אישי, זוגי, משפחתי ומערכתי חוויות האם האומנת את גידול ילד האומנה וקליטתו בבית, במשפחה, בבית ספר, במסגרות המשלימות אחר הצוהריים ובקהילה מורכב ועוצמתי יותר מכול דבר אחר שהאם חווה בעשייתה האישית, המשפחתית, החינוכית והתעסוקתית. הוא משליך על עולמה הפנימי. האם האומנת נמצאת בדיאלוג אישי תוך כדי הגידול עם סוגיה זו. הגידול מורכב ממכלול של חוויות חיוביות, שליליות ומאתגרות כאחד.