להלן קוים מנחים בנושא יישום המלצות של מנחים הורים או הורים עמיתים. לסיום אני מסבירה את התנגדותי להולדינג.

ניתן להתייחס לכל עיצה והנחיה שאתם מקבלים ולסרוק אותה על פי ההמלצות הממוספרות שלהלן. כל מה שאני כותבת הינו מניסיון אישי רב כאמא שאימצה ילד בן שש וחצי, (נכון לינואר 2023 הוא בן 22.5) מלווה משפחות אימוץ-אומנה ומכירה מצבים מאתגרים (ולא באופן תיאורטי) ומנוסה מאד בגישה מעשית ומיטיבה להקים ולנהל בית בטוח.

1. אתם פונים להנחיית הורים כאשר אתם בקושי ובמצב פגיע. טרם חיפוש המענה שבו והגדירו בכתב: למה אנו זקוקים כמשפחה? מיהו המלווה המתאים לי? מה נרצה להפיק מהתהליך?
   פרטו על הדף אילו תוצאות תרצו להפיק מהתהליך ומה יתרחש במהלכו: אודות אופיו של האדם שילווה אתכם והדברים הקריטיים עליהם לא תוותרו. אולי יהיו דברים עליהם תוכלו להתגמש כמו למשל מרחק נסיעה מהבית אל הקליניקה.
   
   
2. השתמשו בכלים נכונים ומוכחים שיסייעו למטרות שהגדרתם. אל תשקיעו בביצוע נכון של כלים לא נכונים. פעמים רבות הורים מקפידים על יישום המלצות מהרשת, כאשר בעצם אין בידיהם שום הוכחה שאכן מדובר בהמלצה ישימה ומועילה. ההורים מקפידים לבצע הצעות ששמעו עליהם או קראו בספרים. בתקופות לחוצות אנחנו לא ממש מרוכזים עד כדי שאנו עלולים ללקות בהבנת הנקרא. מניסיון.
   שימו לב עדיף להתנהל בהורות ע”פ עקרונות נכונים. גם אם אתם לא מבצעים אותן באופן מושלם, הן עדיפות מאשר לבצע באופן הטוב ביותר המלצות גרועות.
   
   
3. ישנן טכניקות רבות שהורים שאבו מספריו של ד”ר ספוק וכעבור שנים הוא עצמו הבין ששגה Big Time. גם כיום יש המלצות שבעבר ‘נחשבו’, אך למעשה אינן אפקטיביות למטרה ובפועל מסלימות מצב. ד”ר ספוק המליץ לאפשר לתינוק להרדם בכוחות עצמו גם אם הוא ממרר בבכי. הורים התקשו רגשית ליישם זאת, אך נכנעו לשיטתו של ספוק. דורות של ילדים גדלים לאור תחושת הנטישה הרגשית. נטישה אינה חייבת להיות אירוע טרגי. די בנטישות קטנות וקבועות, כאשר התינוק זקוק להוריו להרגעה ולויסות כאשר קשה לו במקום להותירו לבד. החשש שמא יהפוך לתלותי ומפונק מובילה להתנהגות הורית שאינה עולה בקנה אחד עם היקשרות בטוחה ודפוסים שניתן לצפות מה עומד לקרות. היקשרות בטוחה משמעה: כשקשה לי – אתם עוזרים לי.
   
   כיום סביר להניח שהורים מסייעים יותר לתינוק, לפעוט ולילד שזקוק להם. כבר שמעתי וקראתי על הורים שנוטים להאמין ש ‘הולינג’ היא השיטה להרגיע ילד בעת התקפת זעם. ‘הולדינג’ פעמים רבות הופך לריתוק אגרסיבי. בדיוק הפוך ממה שהילד זקוק לו: הורה חומל, מווסת, נוכח שנמצא עבורו. הולדינג הוא אקט תגובותי שגם בעולם וגם מצדדי השיטה בארץ מלפני עשרות שנים מתנגדים לה.
   
   
4. בררו עם המנחה עצמה האם התנסתה ביישום המלצותיה. נכון, לא כל פסיכיאטר חייב לעבור משבר נפשי כדי להיות איש מקצוע מצויין ועדיין אתם תעדיפו ללכת לאדם שהצליח ליישם את המלצותיו עבורו או למען אחרים. לא ייתכן שמנחה תציע לכם להעניש ילד ולהגדיר לו גבולות במצבים מסויימים מבלי שהוא מבין את הדרמה העלולה להתעורר כאשר אתם הופכים תוקפניים.
   
   
5. קיבלתם הנחיה תיאורטית? בקשו לתרגל אותה מראש. קשה להיערך לכל מצב, אך חשוב לבנות תרחישים ולדעת להוביל ולהגיב כראוי. הציעו לכם לקיים ‘התיישבות’ (אקט לפי ‘הסמכות החדשה’)? בקשו תרגול, אימון, סימולציה. תשאלו אלף שאלות כדי להימנע ממצב של אירועי פיצוץ. אני נוהגת להקליט את ההדרכה בנושא ‘התיישבות’ למשל וכך ההורים מקשיבים לה ושואלים אותי שאלות לפני ביצועה.
   
   
6. האם המנחה שלכם זמין בין הפגישות? האם יוכל לתמוך בכם כאשר אתם טועים? האם ידע לשפר עבורכם את התהליך, להזכיר לכם לדאוג לעצמכם? מצבי משבר בקרב המשפחות שלנו אינם מתרחשים ביום בו אתם ניגשים לקליניקה להדרכה הורית. יש צורך שמי שמלווה אתכם יוכל להיות לרשותכם לקראת אירוע, לאחריו ולעיתים אף במהלכו.
   ישנם אירועים שניתן לצפות ובמיוחד כשמדובר בשינויים ומעברים שצפויים.
   הליווי יכול להיות בשיחה, בזום ובהכתבות בנוסף לפגישות הרשמיות.
   
   
7. מיצאו את האדם שכאשר אתם בבית ואתם מדמיינים אותו ואת הקשר ביניכם אתם חשים בטוחים, רגועים ויודעים מה לעשות במצב נתון. מספר אימהות אמרו לי שכאשר נכנסו למצב חרדתי או שחשו עומס רגשי ואף דכדוך, סייע עבורם לדמיין אותי לידם.
   מצאו אנשים שתוכלו להרגיש אותם עימכם, גם כשאינם פיזית לידכם.

הולדינג Holding 

כשהורים כותבים שקיבלנו הנחיה להשתמש בהולדינג (אחיזה) אני עונה שפעמים רבות ואולי לא אצליהם ואולי לא בינתיים, הולדינג הופך לקרב שמסתיים בריתוק של הילד ע”י ההורה אל הרצפה או למיטה.
לרתק תוך כדי מניעת תזוזה עלול להוביל ליריקות נדיבות וניסיונות נשיכה מצד הילד כלפי ההורה. הסכנה: כניסה למעגל אלים ובלתי נשלט של שני הצדדים.
תכלית ההורות היא ויסות הדדי רגשי, זה נכון תמיד ובמיוחד בהורות שלנו.

הולדינג כשיטה או ככלי הוא לא הדבר. נהפוך הוא. החכמה היא להרגיע ללא מגע תקיף.

אני מסכימה שההורה יכול לפשוט ידיים ולהזמין את הילד לחיבוק גם בשעת מצוקה. זה אפשרי, אך לא בטוח ש’המוח מחובר וקשוב.

כשאני מלווה הורים אני לא רק מדברת על אי מגע הורה-ילד בעת העימות, אלא אף מבקשת שלא יגעו בטלפון של הילד כדי לקחת אותו ממנו (כסנקציה למשל). מצבים של קושי דורשים עבודה מסודרת.

כשמצליחים לקרוא את הבעות הפנים של הילד ולא רק ששיאו של העימות, נגלה אם הילד מבקש חיבוק ארוך ומרגיע, או אולי הוא זקוק לשקט. כן כן לעיתים רבות אנו אלו שמייצרים בבית ‘רעש’, חפירות, ניג’וסים. אולי עם כל הכוונה הטובה אנו מביאים את הילד ‘עד הקצה’ שלו.
לעומת זאת ‘לקרוא’ נכון ילד (הבעות פנים ושפת גוף) היא נוכחות הורית לשמה!!!!

לסיכום:

• אני מכירה טכניקות הנחשבות כלא בטוחות שממשיכים ללמד אותן ולהנחות הורים שפונים ליישמן ובכך מנהלים את הילדים בדרך של הפחדה, כמובן ללא מודעות. הולדינג בעיני היא טכניקה שמייצרת רגיעה מדומה. היא מתרחשת דרך פחד שמוביל למתח (סטרס) במקום לרגיעה אמיתית.
• לעומת זאת התנסיתי בכלים טובים שעבדו עבורינו מצויין בעוד שלעיתים מדריכי הורים מעבירים אותם באופן לא מסודר ובכך מובילים את ההורים להתמודד עם אירוע ובמקום להרגיע נוצרת הסלמה שמוביל למשבר.לא די בכלים נכונים, חשוב להדריך נכון את דרך היישום.
• אני מכירה הורים שחשים שהגיעו למצב בלתי הפיך בבית עם הילדים. תחושה זו של ההורים תקשה מאד על תהליך שינוי מאחר וכל תהליך דורש התגייסות של משאבים וכמובן אמונה והתכווננות.
• כבר ציינתי הולדינג עלול להיות אירוע קשה מאד. לא בכוונה, אך בקלות זה עלול להתרחש ולהסתיים רע מאד. ואז מה? תכניע את הילד עוד ועוד? עד מתי ועד איזה גיל זה בכלל יהיה אפשרי? ואיזה מסר מקבל ילד כשהוא נטול כוחות להתנגד. חיים עומר ב’סמכות החדשה’ מדבר על ‘התנגדות לא אלימה’, הכוונה של ההורה. כן? הולדינג עלול לחוות על ידי הילד כאלימות לשמה.
• המטרה שלנו היא לייצר בבית אקלים בטוח. אנחנו שואפים ללמד את הילד ויסות רגשי בדרך של מודולינג ולא לעצב את התנהגותו דרך איומים ועונשים.
• גיליתם דבר או שניים המסייע לכם? היו עקביים והעזרו בו. לא צריך ‘ארגז כלים’ גדול. די בכף טובה כדי ללגום בעזרתה מרק חם, מזין וטעים.