הגישה בה נוקטת היחידה של הסמכות החדשה היא יצירת שינוי באמצעות עבודה עם הורים והתמקדות בשיפור תגובותיהם למעשי ילדיהם. זאת מתוך הנחה כי ניסיונות שליטה במעשי הילד יהיו מורכבים הרבה יותר וכי ההורה יכול וצריך להיות מקור השינוי לטובה.
1. כחלק מתהליך העבודה מוגדרים "קווים אדומים" – ההתנהגויות החמורות ביותר, בהן יש לטפל ולהן יש להתנגד בכל תוקף. הקווים האדומים אינם כלל הנושאים הדורשים שינוי, אלא רק החמורים והדחופים שבהם. במקרה זה, הוגדרו כקווים אדומים ההתנהגויות האלימות שלו בבית (בעיקר) וכלפי הסביבה.
2. התהליך מתחיל בהכרזה: מעמד אשר יש בו מעין הטקס, במהלכו מקריאים בפני הילד מכתב בו כתוב באופן ברור באילו התנהגויות אנו עומדים להילחם ולעשות זאת במלוא הרצינות והנחישות, ובכלל זאת עירוב אנשים נוספים כדי להבטיח את הצלחת המהלך.
ש’ ביצעה את תהליך ההכרזה בפני א’.
3. השלב הבא עוסק בהימנעות מהסלמה: הסלמה מוגדרת כמצב בו כל אחד מהצדדים מגביר ומעצים את כוחותיו במאבק. ההתחייבות להימנעות מהסלמה מתייחסת להתנהגויות של ההורה. למשל, הימנעות מהרמת קול, נטילת/מניעת דבר מה בכוח מרות (למשל, שימוש במחשב).
ההימנעות מהסלמה עולה בקנה אחד עם התובנה כי תגובת ההורה צריכה להיות תגובה מושהית. היא ברורה וחד משמעית, אך מגיעה אחרי האירוע, בעת בה נרגעות הרוחות ויש סיכוי גדול יותר לכך שתובן ואולי אף תתקבל.
4. מתן התגובה נעשה במהלך הקרוי התיישבות.
מהלך ההתיישבות: בחלוף יום או יומיים מתקרית אלימה עם …, אימו נכנסה לחדרו, כשהיה רגוע. היא המעבירה לו מסר פיזי, לפיו לא יוצאים מהחדר כרגע (סגירת דלת החדר). היא התיישבה בחדר ואמרה: "אתמול היה אירוע אלים בו עשית… כך וכך…, לכן אני אשב פה עד שתמצא פתרון". מטרת ההתיישבות אינה הפתרון שא’ יעלה, אלא החוויה בה ש’ יושבת בחדרו לאורך זמן, ובכך מסמנת התנהגות שעברה את הקו האדום. הציפייה היא לשתיקה ממושכת ונוכחות מתמדת ובוטחת של ההורה בחדר. חלק מהפתרונות שהעלה…. לא שיקפו תובנה כי הוא אחראי למעשיו ועליו לנסות להשתלט על הכעס, ולכן אמרה אימו כי הם אינם מקובלים עליה. במידה ו… הציע פתרון מתאים – אימו קיבלה אותו.
5. מעגל התומכים: בהתאם לעקרונות השיטה, נעשה גיוס התומכים במטרה ליצור מערך תמיכה בש’, שיהדהד מסרים של עוצמה, רגיעה, שליטה, שיתוף
פעולה, אחווה ורצון לעזור – מול א’. כדי לנהל את פעילות התומכים נערכה פגישת תומכים אשר מטרתה יצירת תיאום, אפילו ברמת השפה, בין כל המשתתפים בתהליך. חשוב שהשפה בה משתמשת ש’ מול א’, תהיה שגורה גם בפי התומכים, כך שא’ יוכל לזהות בנקל את הדהוד המסרים האחידים ואת החזית המלוכדת. כך, למשל, חשוב שכל אחד מהתומכים יעשה שימוש במשפטים דומים ("התנהגות אלימה לא מקובלת עלי/נו", "אני תומך באמא שלך" ועוד), תוך התאמה לסגנון האישי שלו. בנושא זה, מן הראוי לשמר את ייחודיות התומכים, כדי שא’ ייחשף למספר סגנונות התנהגותיים ויחווה סביבו קהילה מגוונת ובה גישות והתנהגויות שונות. התומכים, כמובן, יכולים וצריכים לא רק להתנגד להתנהגויות לא ראויות – אלא גם לחזק התנהגויות חיוביות, שוב, כל אחד בדרכו האישית.
נשמח לתגובות ושאלות.
* במהלך התקופה הקרובה אנו מגבשים
תוכניות הדרכה – והמלצות בכתב, וידאו ואודיו.
* לרשותיכם הספר "
הסמכות החדשה" של פרופ' חיים עומר
למרפאת לסמכות הורית בשניידר, פתח תקווה, הקליקו על הקישור
לאתר המרפאה לסמכות החדשה
תגובות על הפוסט הזה ועל מיזם האימוץ יתקבלו בברכה.
כדי להגיב הקליקו כאן
רוצים לקבל מתנות בעלות ערך?
מלאו את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו מיד להורדה חומרים מקצועיים מרתקים
נמשיך לעדכן בכתבות, סרטוני וידאו של מומחים מהארץ ומחו"ל ואירועים בכל הנוגע לאימוץ – להתראות