תפיסת ההורות ויחסי אחאות בקרב ילדים במשפחות מאמצות, בעת שהם נדרשים
לתהליך של משא ומתן בתוך המשפחה בינם לבין הוריהם ואחיהם המאומצים.
תקציר מחקר כתבה והגישה: שרון פוסט רצבי "הרעיון הראשוני לאמץ אחות, נראה בהתחלה מאוד ורוד. מאוד רציתי אחות, פינטזתי על אחות קטנה שאוכל לשחק איתה, לשתף אותה… לא ידעתי באמת למה אני נכנסת. המציאות התגלתה שונה מהפנטזיה" (מרואינת 1)
קישור לתקציר המחקר
מתוך התקציר:
העובדה כי ילד שאומץ "נבחר" מעלה בקרב הילדים האחרים במשפחה תהיות בנוגע למקום שלהם בתוך המשפחה. מכאן ועד קינאה ורגשות טינה כלפי ההורים והילד המאומץ, הדרך אינה רחוקה. א'מדברת על אהבתה לשתי אחיותיה, האחת מאומצת והשנייה לא. "אולי בגלל הבעיות שיש לה שצפות כל הזמן, היחס קצת שונה וההסתכלות עליהן שונה, אבל אני אוהבת את שתיהן. אני רק רוצה להישאר אחות ולא מטפלת כפי שהורי מצפים" (מרואיינת 2) מדבריה של א'עולה כי על אף הרצון לאהוב את שתיהן באופן שווה אין היא יכולה להתייחס אליהן באותו האופן מעצם היותה של האחות המאומצת בעלת בעיות רבות התובעות את תשומת הלב הבלתי פוסקת של ההורים וכמו גםציפיות ההורים ממנה כאחות הבכורה.